החלטה בתיק ב"ל 2859-09

2.       הנתבע, במכתבו לתובע מיום 9/7/09, הודיע לו על דחיית תביעתו לתשלום דמי פגיעה, בטענה שלא הוכח שנגרם לתובע ארוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו של התובע, ובטענה נוספת שמצב גבו של התובע אינו קשור לעבודה, אלא נובע ממצב תחלואתי טבעי.

3.       כנגד כך - הוגשה התובענה שבפנינו.

          התיק טופל תחילה על ידי השופטת איטה קציר, בעת שכיהנה כנשיאה בפועל של בית דין זה. דיון מוקדם בתיק התקיים בפניה, ובהתאם להחלטתה - הוגשו כתב תביעה מתוקן ותצהיר עדות ראשית של התובע.

          לאחר מכן הועבר התיק אלינו לשמיעת ההוכחות. בישיבה הראשונה, ביום 22/11/10, שמענו את עדותו של התובע. לאחר מכן, התברר שב"כ התובע מעונין להזמין את התיק ממשטרת ישראל בקשר לנפילתה של הנוסעת בעת הנסיעה באוטובוס ביום 24/11/08, ואולי אף לאתר את הנוסעת ולהזמין אותה לעדות.

לפיכך, הורינו על הזמנת תיק המשטרה (שהומצא לנו), ולאחריו - אכן ביקש ב"כ התובע להזמין גם את הנוסעת כעדה נוספת מטעמו, ועל כן קבענו ישיבת הוכחות נוספת, ביום 15/3/11, שבו שמענו את עדותה של הנוסעת - גב' נבילה אבו דבאי, שתיקרא להלן: " נבילה".

העובדות שאינן (או שכמעט אינן) שנויות במחלוקת

4.       התובע, יליד שנת 1944, עובד כנהג אוטובוס בקואופרטיב "אגד".

5.       ביום 24/11/08, בערך בשעה 10:00, נהג התובע בקו 343 של "אגד", מעכו העתיקה לנצרת.

6.       התובע עצר בתחנת האוטובוס שליד השוק בעכו. שם עלתה נבילה על האוטובוס, כשהיא אוחזת בידיה שקיות רבות. נבילה התיישבה באוטובוס, התובע החל בנסיעה.

          מספר שניות לאחר מכן, נבילה כמה ממקומה (לטענתה - כדי לבוא אל התובע ולשלם לו). בעת שנבילה היתה במצב של עמידה במעבר האוטובוס, הגיע האוטובוס לככר שליד תחנת הרכבת בעכו, התובע נסע מסביב לככר, וכנראה בשל הנסיעה בסיבוב - נבילה איבדה את שיווי המשקל ונפלה על רצפת האוטובוס.

7.       הנפילה האמורה, גרמה לנבילה לחבלה בגב ולכאבים. היא החלה לצעוק. התובע עצר את האוטובוס בצד, ניגש אליה, ואף הציע לה מים. לאחר מכן, הזמין התובע אמבולנס ונבילה נלקחה לחדר המיון של בית החולים בנהריה.

8.       נבילה היתה באותה עת כבדת משקל (לדבריה, באותה עת משקלה היה 20 ק"ג יותר מאשר בזמן שהעידה בפנינו. גם בזמן העדות נבילה לא היתה רזה). 

9.       עוד ביום 24/11/08, דיווח התובע לממונים עליו ב"אגד", טלפונית על מה שארע לנבילה, וכן מילא טופס דיווח על תאונה, על פי נהלי "אגד". לאחר שתיאר את נפילתה של נבילה, כתב התובע כך:

"הצעתי לה עזרה והזמנתי לה מד"א".

10.     התובע דיווח על הארוע גם למשטרת ישראל. בהודעתו למשטרה נאמר - בקשר לסיוע שהתובע נתן לנבילה - כי הוא הזמין לה פינוי במד"א. דברים דומים מסרה נבילה למשטרת ישראל בהודעתה.

11.     התובע פנה לטיפול רפואי ראשון לאחר יום 24/11/08, ביום 3/12/08. במועד זה הוא התלונן על כאבי גב, וקיבל טיפול תרופתי. ביום 9/12/08, שב התובע והתלונן על כאבי גב תחתון. בתיאור סיבת הפניה נכתב: